הטקסט נכתב וסוכם על ידי הפסיכולוגית רחל פוגל (M.A), מטפלת ומדריכה בטיפול משפחתי וזוגי.
שיחות טיפוליות אליהן מגיעים אנשים במטרה להתייעץ עם המטפל בנושאים שונים בהם הם חווים קשיים מהוות מסגרת שמעצם הגדרתה יש בה היררכיה והבדלי מעמדות, שכן המטופלים בכך שהם פונים להתייעצות, מגדירים את עצמם כחסרי ידע ויכולת להתמודד עם הקשיים בעטיים הם מבקשים להתייעץ ומגיעים אל אדם המוגדר על ידם כ'מומחה' על מנת לקבל עזרה.
ספרה של אליס מורגן (רחל פוגל)
כמטפלת המעדיפה לעבוד ברוח הגישה הנרטיבית, אני מודעת להבדלי הכוח ביני לבין האנשים המתייעצים איתי. בפגישות של מטפל עם אנשים קיים תמיד הפיתוי ליצור דרכים בהן ניתן יהיה לעשות שימוש בסמכות, והידע והיכולות של המטופלים יוזזו לשוליים. הגישה הנרטיבית לעומת זאת, נותנת כבוד ומרכזיות לידע וליכולות של האנשים הבאים להתייעצות ומחפשת דרכים "להשטחת ההיררכיה".
בספרה Narrative Therapy with Children and Their Families מציגה המחברת אליס מורגן, את הרעיונות של מייקל ווייט אבי גישת הטיפול הנרטיבי, לגבי 4 פוזיציות אפשריות, שבהן יכול להימצא המטפל בטיפול הנרטיבי:
- מרכזי ולא משפיע – מטפל שתורם לשיחה מהידע שרכש ומהמשמעויות שאותן הוא מפרש בפני המטופל, אך בה בעת השפעתו על השיחה מינימלית. במילים אחרות, המטפל מקשיב – אך הוא כן מפרש באופן אקטיבי את אשר נאמר – בהתאם לידע ולכלים המקצועיים שרכש לאורך השנים ונותן להם עדיפות על פני הידע של המטופל – ובמובן הזה הוא מרכזי אך העובדה שניתנת העדפה לידע של המטפל המנותקת מהחוויה של המטופל הופכת אותו ללא משפיע.
- לא מרכזי ומשפיע – עמדה זו רואה באדם או במשפחה כמומחים לחייהם וממקמת את הידע, הכישורים, ההעדפות והמחויבויות של המשפחה במרכז העבודה בעמדה זו. המטפל משפיע, אך הוא לא עושה זאת במובן של קביעת האג'נדה לפגישה, כי אם דרך יצירת התגובות בדרכים המאפשרות להפוך את הידיעה והכישורים של הילד והמשפחה לידועים באופן יותר עשיר.
- מרכזי ומשפיע – עמדה זו נותנת עדיפות לידע ולניסיון של המטפל על פני הידע של הילד ומשפחתו. עמדה זו לא לוקחת בחשבון את הילד ומשפחתו כמי שמסוגלים לפרש את האירועים השונים בחייהם על סמך ניסיונם. על פי הגישה הזו, תפקידו של המטפל היא לקבוע באופן ברור מה הבעיה מבלי להעניק מרחב תמרון של ממש לפרשנות של המטופלים.
- לא מרכזי ולא משפיע – נקיטה בעמדה זו בטיפול מביאה לכדי התמקדות במשמעויות וההעדפות של המטופל ללא כל התייחסות לאחריות של המטפל למה שקורה בשיחה. כאשר המטפל מאמץ עמדה זו הוא הופך לפסיבי מאוד ללא כל ההשפעה על הטיפול – נדמה כי לפעמים נוכחותו בחדר פשוט מיותרת.
עמדה לא מרכזית ומשפיעה היא העמדה התואמת את העדפותיי לעבודה עם ילדים ומשפחותיהם. עמדה זו רואה את האדם או המשפחה כמומחים לחייהם, וממקם את הידע הכישורים, ההעדפות והמחויבויות של המשפחה במרכז העבודה. בעמדה זו, המטפל משחק תפקיד מאוד אקטיבי וקריטי. המטפל משפיע, לא במובן של קביעת האג'נדה של הפגישה, אלא דרך יצירת פיגומים ותגובות בדרכים המאפשרות להפוך את הידע והכישורים של הילד והמשפחה לידועים באופן עשיר יותר, כך שזה יוכל להיות מיושם בעבודה במטרה להתייחס לקשיים איתם באו.
עבורי, זוהי עמדה שלוקחת בחשבון את יחסי הכוח המעצבים באופן משמעותי את התנסויותיהם של אנשים- ביחס למגדר, גיל, גזע, העדפה מינית, עמדה חברתית, גודל פיזי, ידע וכו'. זוהי עמדה שנותנת הכרה בכך שהמטפל אינו מנותק מהשפעת שיחות (discourses) ושעבודתנו כוללת הוצאה לאור של השפעות שיחות אלו.
בעמדה זו המטפל אינו ניטרלי. יש לנו אחריויות לשים לב לכוח שיש בידינו, להכיר בהשפעתנו, ולחשוב על השפעות כוח זה והשפעותיו על חיי אחרים.
כאשר אני פוגשת ילדים ומבוגרים, אני מניחה שהבעיות עליהן הם מתייעצים איתי מקשים עליהם בדרך זו או אחרת להתחבר לכישוריהם והעדפותיהם לגבי החיים. הסיפורים המועדפים והאלטרנטיביים על חייהם ומערכות היחסים שלהם פחות גלויים תחת משקלם של התיאורים הדומיננטיים רוויי הבעיה שהם מביאים לטיפול. דרך הקשבה ושאילת שאלות בדרכים מסוימות, אני מנסה לקדם את תחומי הידע המועדפים והאלטרנטיביים הללו, לאפשר יצירת הקשרים בהם אותם סיפורים אלטרנטיביים יסופרו ויסופרו שוב כך שהם יוכלו להיות אפשריים וידועים באופן עשיר יותר.
אני יודעת שתאור עשיר אינו מתרחש במקרה. כמטפלת, אני משחקת תפקיד חשוב ביצירת הקשרים המאפשרים תיאורים עשירים כאלה. אני מתייחסת לעמדה זו של לא מרכזי אך משפיע כדבר הדורש מומחיות, כישורים ועבודה קשה.
מצאתי ששימוש במפות של טיפול נרטיבי אשר פיתח מייקל וייט מספק דרכים עבורי להישאר לא מרכזית אך משפיעה. שיחות ריממברינג, שימוש בצוות עדים חיצוני, שקיפות, שיחות עריכה מחדש ומתן הכרה, (פראקטיקות אותן סיכמתי במקומות אחרים) כולן דרכים המאפשרות לי להישאר לא מרכזית עם מטופלים הבאים להתייעץ איתי. דרכי עבודה אלו היו כולן דרכים שאפשרו לי להשאיר את הכישורים והידע של המטופלים במרכז השיחה, ובאותו זמן משאירים אותי לא מרכזית.
הטקסט נכתב וסוכם על ידי המטפלת הנרטיבית רחל פוגל . המטפלת הנרטיבית רחל פוגל מחזיקה בתואר MA בפסיכולוגיה חינוכית-טיפולית מאוניברסיטת בר-אילן, מתמחה ומתמקדת בטיפול הנרטיבי מטפלת ומדריכה בתחום הטיפול המשפחתי והזוגי. ליצירת קשר התקשרו עוד היום ל-054-476-8892
